דלת המקרר, רק שכולם רואים אותה מכל מקום.
תור אצל רופא השיניים על פתק דביק עוזר למי שעומד במטבח באותו רגע. אותו תור על לוח משפחתי עוזר להורה שנמצא בעבודה, לסבתא שאוספת, ולילד שרוצה לדעת אם זה לפני או אחרי השחייה.
מוכן לפתיחה
שמונה לוחות שמשפחה באמת משתמשת בהם
כל אחד הוא עיצוב אמיתי, מוכן לפתיחה. התחילו מזה הכי קרוב למטבח שלכם והפכו אותו לשל המשפחה.
כל מה שאפשר להצמיד: ציורים, תאריכים, רשימת הקניות, „להתקשר לסבתא" — דלת המקרר, דיגיטלית וקריאה מכל מקום.
פתח את הלוח הזה מחברת שרטוט לכולםקיר משותף שבו כל בן משפחה מצייר, משרבט וחותם על יצירת המופת שלו.
פתח את הלוח הזה אלבום חופשההמפה של לאן הלכתם, והתמונות שמוכיחות את זה.
פתח את הלוח הזה מארגן טיולטיסות, מסלולים וסיכות — כל הטיול על לוח אחד עוד לפני שמישהו ארז.
פתח את הלוח הזה מתכנן משק הביתמי עושה מה, ומתי זה באמת הושלם — הסבב שאף אחד לא יוכל לטעון שלא ראה.
פתח את הלוח הזה ימי הולדת וימי שםימי הולדת, ימי שם, חגים ו„ביום הזה" — שלא תתפסו יום אחד בלי כרטיס.
פתח את הלוח הזה שבוע בית הספרמערכות שעות, איסופים ומטלות שמגישים — השבוע שכל הורה עוקב אחריו בשקט בכל מקרה.
פתח את הלוח הזה מתכנן סוף שבועמה קורה בסביבה בסוף השבוע הזה, על מפה שכל המשפחה יכולה להתווכח עליה.
פתח את הלוח הזהType it, and watch it build
Say what the house needs on it
Pick one of these, or type what this week actually involves — and watch the board build itself. The shapes are the real widgets; the numbers are missing because they are not yours yet.
מסך אחד שכל הבית באמת מסתכל עליו
לא אפליקציה שצריך לשכנע מישהו לפתוח. עמוד על טאבלט במסדרון, אותו עמוד בכל טלפון, והציור שנתלה הבוקר כבר עליו.
הגיע הזמן להפוך את דלת המקרר לדיגיטלית.הציור, רופא השיניים ביום שלישי וכסף הטיול שמגישים ביום שישי — על מסך אחד שכל הבית רואה.
התורים מפסיקים לחיות בראש של אדם אחד
רופא, רופא שיניים, אסיפת הורים, כסף הטיול שמגישים ביום שישי — שימו אותם פעם אחת על הלוח והם יופיעו על המסך של כולם. מי שקבע את התור כבר לא האדם היחיד שיודע עליו, וזו בדיוק הנקודה.
הוסיפו אריח לוח שנה לכל אחד אם ככה עובדים בבית, או שבוע משותף אחד אם לא. לוח הוא לא מערכת שצריך לאמץ; הוא בדיוק הצורה של השבוע שלכם כבר עכשיו.
ציור של ילד הוא לא ניירות מיותרים כאן — הוא אריח
צלמו את הציור, גררו אותו ללוח, והוא יישאר בעמוד המשפחתי עד שמישהו יוריד אותו. סבא וסבתא במרחק מאתיים קילומטרים יראו אותו באותה דקה שבה דלת המקרר הייתה מציגה אותו.
תנו לילד פינה משלו, וקורה משהו שאף לוח מטלות לא מצליח לעשות: הוא מתחיל להעלות דברים בעצמו. כוכב על כל ספר. פתק על ימי שישי. זה שלו, וילד בן שבע מסתדר איך לשנות את זה.
אף אחד לא צריך לשאול באיזו שעה אתה חוזר
נסיעות עבודה, משמרות בערב, השבוע שמישהו בחוץ — אריח אחד לכל אחד, והשאלה מפסיקה להישאל. זו לא מעקב וזה לא סבב. זה אותו מידע שכבר נשלח בהודעות, פשוט נכתב פעם אחת.
הצד של בית הספר נכנס לאותו עמוד: תאריכי חופשות, המבחן ביום חמישי, הטופס שחייבים לחתום. שני חיים שהוחזקו בשני מקומות, על מסך אחד שכל אחד מהם יכול לפתוח.
שולחים קישור. זה כל הסיפור.
פרסום לוח נותן לכם כתובת שאפשר לשלוח בהודעה. מי שפותח אותה רואה את הלוח — בטלפון, במחשב נייד, בטאבלט במסדרון. בלי אפליקציה להתקין, בלי חשבון ליצור, בלי הזמנה לאשר. סבא וסבתא במיוחד יודו לכם על זה.
הורידו את הקישור והוא מפסיק לעבוד. החזירו אותו והוא עובד שוב. אתם לא מוסרים לאף אחד חשבון, אתם מוסרים לו עמוד.
ערב אחד, ולא הייתם צריכים ללמוד כלום
פתחו את המעצב וכבר יש שם לוח משפחתי מוכן — הלוח שנה, הרשימה, התמונה, הספירה לאחור. גררו החוצה את מה שלא רוצים, גררו פנימה את מה שכן, הקלידו את השמות שלכם. אין חשבון ליצור ושום דבר לא יוצא מהדפדפן שלכם בזמן העבודה.
העיצוב חינם ונשאר חינם. משלמים כשרוצים שהלוח יפורסם בקישור ויישמר מסונכרן לכולם — וזה בדיוק הרגע שבו הוא מפסיק להיות פרויקט ומתחיל להיות הדבר שעליו הבית רץ.