dash-b · תרחישי שימוש · ילדים
לוח שילד יכול לקרוא, לשנות, ולהיות גאה בו.
לא אפליקציה שמודדת אותם. עמוד שהם יצרו, עם הציור שלהם עליו, השבוע שלהם עליו, וכפתור שהם לוחצים בעצמם — אותיות גדולות, מעט מילים, ושום דבר על המסך שמנסה להשאיר אותם שם.
מוכן לפתיחה
שמונה לוחות לצמוח אליהם
לוחות בקרה ראשונים: צבעוניים, פשוטים, ובאמת שלהם. פתח אחד ותן להם לעצב — זו בדיוק המטרה.
גלריה לכל ציור, ממוסגר על המסך הגדול של המשפחה ברגע שהוא מוכן.
פתח את הלוח הזה לוח כוכביםמטלות הופכות לכוכבים, וכוכבים הופכים לדבר שהם חוסכים לו.
פתח את הלוח הזה שיעורי בית, מסודריםמה צריך לעשות, מתי, והתחושה המתוקה של סימון וי.
פתח את הלוח הזה הרפתקת קריאהכל ספר הוא צעד במעלה ההר — צפה בערימת הספרים שנגמרו גדלה.
פתח את הלוח הזה דמי כיסלחסוך, לבזבז — שיעורים ראשונים בכסף, על הלוח שלהם.
פתח את הלוח הזה ספירה לאחור ליום הגדוליום הולדת, טיול או היום האחרון של בית הספר — ספירה לאחור שהם בודקים כל בוקר.
פתח את הלוח הזה לוח שיאיםשולחן הארקייד המשפחתי: מי מחזיק בשיא, ומאז מתי.
פתח את הלוח הזה מפת העולם שלנוהמקומות שהיינו בהם והמקומות שאנחנו מגיעים אליהם — גיאוגרפיה ששייכת להם.
פתח את הלוח הזהType it, and see it
Say what their board should have on it
Pick one of these, or type what they care about — stars, books, the countdown to a birthday — and watch the board build itself. The shapes are the real widgets; the numbers are missing because they are not theirs yet.
העמוד שלהם, במילים שלהם
שש אריחים, אותיות ענק, ואחד מהם הוא ציור שהם ציירו. ילד בן שבע יכול לקרוא את זה מהפתח ולשנות אותו בלי שיצטרך להסביר פעמיים.
קיר דיגיטלי לצייר עליו דמיון.התמונה שלהם, השבוע שלהם וכפתור שהם לוחצים בעצמם, באותיות שילד בן שבע יכול לקרוא מהפתח.
ארבע מילים, באותיות שרואים מהדלת
קבע את גודל האותיות כמה שרק תרצה — כל העניין בעיצוב בעצמך הוא שאפשר לגרום למילה אחת למלא חצי מסך. לוח לילד בן שש צריך להכיל ארבעה דברים, כל אחד בגודל אגרוף, ובלי תפריט.
הם יקראו אותו כי הוא קריא, ויסתכלו עליו כי הוא שלהם.
אריח שהם יכולים לצייר בו, עם אצבע
יש ווידג'ט לוח לבן, משטח שרבוט ואריח ציור — שים אחד על הלוח והילד מצייר ישר על העמוד. לא תמונה שמישהו אחר עשה כדי שיסתכלו עליה; מקום ריק שהופך לשלהם.
צלם ציור אמיתי ושים גם אותו. הלוח מחזיק את שניהם — בערך כמו שדלת מקרר עובדת תמיד, רק שסבא וסבתא יכולים לראות אותו מעיר אחרת.
הסימון הוא שלהם לבצע
קריאה, החתול, קופסת הדברים על הרצפה. אריח שהם לוחצים עליו בעצמם, ורצף ימים שנבנה לצדו. זו לא כלכלת נקודות ושום דבר לא ננעל — זו רשימה, והסיפוק של רשימה הוא שעשית את זה, לא שמשהו תגמל אותך.
אם רצף נקטע, לא קורה כלום. זה מכוון, וזו הסיבה שהם ממשיכים להשתמש בזה.
אין כאן שום דבר שילד יכול ליפול לתוכו
אין חשבון, אין פיד, אין המלצות, אין משתמשים אחרים, אין פרסומות ואין הודעות מאף אחד. לוח הוא עמוד שיצרת; הוא לא מכיל דרך להגיע לילד שלך והוא לא מכיל דרך להשאיר אותו שם.
הקישור שלך. שתף אותו עם סבא וסבתא, והורד אותו מתי שתרצה. שום דבר לא יוצא מהדפדפן שלך בזמן שאתה מעצב.
לבנות את זה איתם זו המטרה, לא עלות ההקמה
תן להם לבחור את הצבע, את הגופן, את התמונה מאחוריו ואילו אריחים הולכים לאן. אתה מטפל באלה עם התאריכים. מה שמקבלים בסוף שעה זה לא סתם לוח — זה ילד שיודע שמסך הוא משהו שאפשר ליצור, לא רק משהו שנותנים לך.
העיצוב חינם ולא צריך חשבון, אז התרחיש הגרוע ביותר הוא שבת בוקר נעימה.